תקשורת המונים
דף הבית למעלה

 

תוכן עניינים:

הגדרה

סוגי תקשורת

מודלים

אמצעי תקשורת

הגדרה-

תקשורת היא תחום בחברה ובמדע שמהותו העברת מידע בין שני משתתפים או יותר. המשתתפים יכולים להיות שני בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.

סוגי תקשורת

קיימים ארבעה סוגי תקשורת:
-1
תקשורת בין אישית- מתקיימת בין אדם לבין עצמו.
-2
תקשורת בין אישית בלתי אמצעית- תקשורת פנים מול פנים הכוללת מוען ונמען, אין אמצעי מתווך.
3
-תקשורת בין אישית מתווכת- המתווך משנה את איכותו והגדרתו של המעמד.
4
-תקשורת המונים.

 

תקשורת בין אישית יכולה להתקיים בצורה של דו שיח, בקבוצה קטנה (עם מנחה או בלעדיו), או בשיח פומבי (מרצה מול קהל גדול, אקראי והטרוגני). תקשורת בין אישית היא תולדה של צרכים של בני אדם וקיימת בה דו סטריות. הצד השני מדבר תוך שהוא מתבונן ומבטא את עצמו גם כשהוא מקשיב. תגובות הנמען למוען משמשות למוען משוב ולפיו מתגלגלת השיחה. רגישותו של המוען לתגובותיו של הנמען מאפשרת לו להתאים את עצמו.
תקשורת לא מילולית היא פן אחד של תקשורת על והיא מציירת את המסגרת, בבחינת קנקן שבתוכו מוגשים המסרים, מילוליים ולא מילוליים כאחד:
-
תנועות גוף
-
מסרים פארא לשוניים (חיתוך דיבור, גמגום, גובה הקול, היסוס וכד').
-
שימוש באביזרי עזר (אמצעי המחשה, פרטי לבוש ואיפור וכד').


תקשורת המונים- רדיו, טלוויזיה ועיתונות הינם אמצעים להעברת התקשורת. התקשורת מועברת לקהל שמימדיו גדולים (אך לא וודאים), לקהל הטרוגני ואנונימי (בינו לבין עצמו ולמוען). תקשורת ההמונים היא פומבית (ניתן לכוון לקהל יעד מסוים אך לא ניתן להגביל קהל יעד אחר מלקבל את התקשורת). תקשורת ההמונים מאופיינת גם במהירות- הזמן שעובר מהעברת מסר מהמדליף, לעיתונאי ולקהל הוא קצר .

מאפיין נוסף ואחרון של תקשורת ההמונים היא התכלות וארעיות- כל מסר מאבד מהרלוונטיות שלו מהר בשל השפע בכמות המסרים הקיימים.
ארגוני התקשורת הינם מורכבים והמוענים בארגונים כפופים לאילוצים ארגוניים.

 

 

הקצאת משאבים לסיקור אירוע מסוים תבוא על חשבון של אירוע אחר, נוכחות של מצלמה בהתרחשות מסוימת פירושה היעדרה מהתרחשות אחרת.
גבולותיה של תקשורת ההמונים:
מצבי חירום- בעתות משבר/ מלחמות גוברת הצנזורה באמצעי התקשורת והקהל מסתמך לעיתים קרובות על שמועות המחליפות את המידע הרשמי. בשרשרת השמועה כל אדם הוא חוליה המוסיפה או גורעת מהמידע הנכון ולכן היא מהווה איום וסכנה ליציבות החברתית. בסופו של דבר פומביות השמועות מחייבת התייחסות ותחנתה הסופית תהיה בתקשורת ההמונים.

 

מודלים

מטרת המודלים של תקשורת ההמונים הם לפשט, ולהראות בצורה גרפית רעיונות מופשטים. ניתן דרכם לראות כיצד תהליכים מתרחשים ומהם הגורמים המשפעים על התהליך כולו ועל חלקיו. כל מודל מציע דרך אחרת להבנת תהליך התקשורת בתקשורת ההמונים. מודלים מסוימים מתאימים רק לתחום צר של אמצעי תקשורת ההמונים.

בחלק זה אפרט על 3 סוגי מודלים.

מודל ליניארי, מודל מעגלי ומודל סמיוטי.

 

הקדמה למודלים של תקשורת:

מודלים תהליכיים- (מעגליים וליניאריים)– מעוניינים בעיקר בתהליך החברתי של שיגור המסרים וקליטתם.

מודלים סמיוטייםמתמקדים בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו ע"י הנמען.

 

מודלים תהליכיים:

מודלים ליניאריים  – מודל לאסוול:

הנוסחה שכינוייה "מודל לאסוול", הציעה לתאר פעולת תקשורת באמצעות תשובות לשאלות הבאות:

מי \ אומר מה \ באיזה ערוץ\ למי \ ובאיזו השפעה.

מוען – יוזם הפעולה, אדם יחיד.

מסר – הדברים שמוען מבקש להעביר לנמען.

אמצעי או ערוץ – אמצעי תקשורת, המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו.

נמען – הפרט או הציבור שאליו מכוונת פעולת התקשורת.

השפעה – השינוי המתחולל בנמען כתוצאה מקבלת המסר.

מודל קווי – כיוון אחד של מוען למען שיש עליו השפעה. ההשפעה חזקה מאוד. 

 

מודל בראדוק למודל לאסוול – מודל ליניארי:

הגרסה של בראדוק מביאה בחשבון שמסר אחד עשוי לקבל ערכים תקשורתיים שונים בנסיבות שונות.בראדוק משכלל את המודל של לאסוול.

 

מודל שאנון וויבר – מודל ליניארי:

מודל זה מבחין בתהליך התקשורת ובמרכיבים אשר עלולים לשבש או לחסום את פעולת התקשורת. רעיון שנולד בראשו של המוען, שאותו הוא צריך לתרגם או לקודד לסימנים ולאותות שניתן לשדרם באמצעות משדר, כמו, למשל, מילים הנהוגות בקול, לעומתו, הנמען צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט ולפענחם , כלומר, לתרגמם בחרה למסר.

גורם נוסף במודל שלהם הוא – מרכיב "הרעש" בתהליכי התקשורת. "הרעש" הוא – פער האפשרי בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רעש – הוא כל גורם שעלול לשבש העברה תקינה של האותות כמו: קו טלפון משובש, אנטנה שבורה.

 אי ההבנה והשיבוש אינו נגרם כתוצאה מבעיה אצל הנמען אלא מבעיה בתהליך העברת המידע/הנתונים והזרימה הקווית משתבשת.

 

מודלים מעגליים – דה – פלר:

במודל שהציע דה פלר, הוכפל המודל הליניארי של שאנון וויבר ונהיה למעגל סגור, כך שהמוען הופך בתורו לנמען, הנמען למוען וחוזר חלילה. אף שתהליך נתפס דו-סטרי, אין הוא סימטרי לגמרי: המוען מוסיף לשמש מקור עיקרי למסרים והמסרים של הנמען מוגדרים רק כמשוב ומכך משתמעת היוזמה של המוען בניהול התהליך.

חידוש נוסף של דה פלר הוא – שכלול מושג "הרעש". החלתו של הרעש הוא לא רק על הערוץ, אלא על כל מרכיבי התהליך, החל במוען העשוי להיתקל בהפרעה בעת שיגור המסר וכלה בנמען שדבר מה עשוי להסיח את דעתו בעת קליטת המסר.

 

מודל אוסגוד ושראם – מודל מעגלי:

המודל שלהם מדגיש את פעולות ההצפנה (הקידוד) והפענוח של המשתתפים במעמד התקשורת. המודל מציג את שני הצדדים כממלאים את אותם התפקידים: מוען מקודד ומשגר את המסר המתפענח ע"י הנמען והוא בתורו הופך למוען. במודל זה תפקיד המוען ותפקיד הנמען, הם שני מרכיבים סימטריים בתהליך התקשורת. משקל מרכזי מיוחס להצפנה ופענוח של התכנים המועברים בתהליך התקשורת, יותר מאשר לערוץ העברתם.

 

מודלים סמיוטיים (עוסקים בתוכן):

הקדמה:

סמיוטיקה היא מחקר שיטתי של מערכות סמלים וסימנים המשמשים לתקשורת בין בני אדם.

למשל: הבעות פנים, תנוחות גוף, סגנונות לבוש. מודלים המתארים תקשורת מנקודת מוצא סמיוטית מפנים את עיקר תשומת הלב למסר התקשורתי עצמו ולא לתהליך העברתו ממוען לנמען.

 

 

 

אמצעי תקשורת המונים כמעצבי דעת קהל

נשאלת השאלה: מהי השפעת המידע בתקשורת, בעיצוב של דעת קהל?
ידוע כי 3  תיאוריות חוקרות את השפעת התקשורת: מסורת השפעות בלתי מוגבלות (מזרק תת-עורי), מסורת השפעות מוגבלות (התקשורת אימפוטנטית) ומסורת השפעות חזקות מאוחרות.
האם אמצעי התקשורת יכולים לגרום לנמענים על מה לחשוב?
התקשורת בוחרת את סוג המידע שיגיע לנמענים, ובכך משפיעה על תהליכים קוגניטיביים או על עיבוד המידע. למשל- בשנות ה-50 בארה"ב התקשורת דיווחה על התמכרות גדולה של בני נוער לסמים, והציבור חשב שזהו באמת המצב.
דעת הקהל שמתגבשת משפיעה על היות הנושא מרכזי בחיים. למשל – פרסום אינטנסיבי של התקשורת בישראל בנושא שהות צה"ל בלבנון, גרם לציבור לרצות צאת משם.
ההשפעה ניכרת גם בתפיסת הציבור את מנהיגיו. ההעדפה של התקשורת בהשמת נושא בכותרות נקראת "השפעת הנושא העיקרי" (מסגור).
תיאוריית השפעת הנושא העיקרי (מסגור): תיאוריה זו מדרגת מה חשוב יותר וכיצד לחשוב, כלומר להשפיע על התהליך הקוגניטיבי ולהעניק לנושא בולטות. במרכז התיאוריה יש את המסגרת האירועית/נושאית. המסגרת עוזרת הן למוען (העיתונאי) והן לנמען (הקורא). בהיעדר מסגרת כלשהי יתקשו 2 הצדדים להתייחס לאירוע. חשוב לציין כי העיתונאי מעביר מסריו על פי השקפות, עמדות וכולי.
הערה: בעזרת חשיפה מוגברת בררנית ותחקירנית לתקשורת, השוואה ואינפורמציה קודמת, יוכל הנמען למזער את השפעת התקשורת ממסגור.
לתקשורת יש אחריות חברתית כלפי הנמענים והחברה כמעצבת דעת-קהל. בכך מיוחסת לתקשורת השפעה רבה אך הם יכולים להימנע ממנה בדרך כזו או אחרת (מסורת השפעות מאוחרות). תיאוריית המסגור וסדר היום מציגה יחסי כוחות לא מאוזנים בין התקשורת לנמען.

 למעלה

 

שחר שירטו י'8