חזרה לדף הבית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אמונות תפלות בעדות שונות.

 

בחרתי להציג את שתי העדות העיקריות בהן רבים הם המנהגים והאמונות: יהודי קורדיסטאן ויהדות מרוקו .
חלקם נשכח וחלקם מיושם עד עצם היום הזה, אך ישנם שינויים קלים ממשפחה
למשפחה ומתושבי עיר אחת לשנייה
.

יהודי קורדיסטאן:

אמונות בשדים

ביטחונם האישי המעורער של יהודי כורדיסטאן והסמטאות הצרות והחשוכות,הביאו את יהודי כורדיסטאן להאמין בשדים ובמזיקים.את הסמטאות הצרות היו נוהגים ללכת מהר ,אפילו בשעות היום, באומרם "שמת אילהא","שם שדי"-שם ה`.

החכמים היו קוראים פרקי תהילים יהודי כורדיסטאן האמינו שהשדים שורצים גם בבתיהם ובשעה שבני הבית ישנים שנת ישירם,הם יוצאים ועושים בבית ככל שעולה על רוחם. אנשים שחלו במחלות מסוימות האמינו שיד השדים בכך ומענישים אותם על מעשיהם הרעים.

 

קמעות

הקמע הוא אותות וקסמים הכתובים על פיסת נייר עור או קלף או שהם חקוקים על רקעי מתכת או אבני מתכת. שותלים אותם בבגד או תולים אותם בשרשרת על הגוף.

 קמעות של נשים- השימוש בקמעות היה רווח בעיקר אצל נשים וילדים שנחשבו פגיעים יותר מהגברים.לנשים היה לוח מתכת שחרוט עליו "שדי" וליווה את הנשים בתקופות הריון לידה וכו`..

 קמעות לילדים- מרבית הקמעות לילדים היו חפצים מן הטבע שיני זאב אבנים ששובצו בכסף וחרוזים כחולים פעמונים שנתלו  בכעסים של הרגלים.

 קמעות לגברים- הקמעות לגברים נכתבו על קלף שגולל לתוך נרתיק מתכת והוצנע בתוך הבגדים היו גברים שהיו נושאים איתם פגיון ששימש גם כקמע.

 קמעות לבית-יהודי כורדיסטאן תלו על הקיר שבחזית ביתם קמעות "חמסה"-כף יד עשויה מלוח מתכת או חרס בצבע כחול או ציור של כף יד עשויה עין מחרס קרני צבי,פרסות ברזל מקושטות בחרוזים כחולים או ירוקים כל אלה שמשו להגנה על הבית כמובן שיש גם את המזוזה שהיא הכי חשובה,ותמונות של רבנים וחכמים קדושים לסגולה וברכה.

 

הדלקת נרות

מנהג המקובל הוא אצל עמים רבים ואצל היהודים הוא להדליק נרות לזכר המתים ולזכר המאורעות בעבר.
נר נשמה-נר שמדליקים לאזכרת נשמתו של אדם שנפטר.

 

יהדות מרוקו

- החמסה: כף יד, מחרס או נחושת. בדרך כלל משולבים עם ציורים של עין, דג ואבנים ירוקות החמסה משמשת כקמע נגד עין הרע ונגד דברים שלילים. ניתן למצוא אותה כמעט בכל בית מרוקאי.

-דג: הדג מייצג את השפע והברכה באוכל ולכן בכל ערב שישי, יש בארוחת הערב, מנת דג-מבושלת או מטוגנת.

-נעל הפוכה: תמיד אמרו לנו, כילדים, שיש להפוך נעל הנמצאת על גבה-כדי

"לא לסובב את גבינו לה'

- תינוק: על תינוק תמיד אמרו שהוא מכוער ונראה לא טוב, וזאת נגד עין הרע.

 - כשמכינים לחם: לוקחים שבע חתיכות קטנות מין הבצק ומניחים בצד-סמלי כמעשר

- חמש על משקוף: היו נוהגים לצבוע בחינה חמש נקודות על משקוף הדלת הכניסה,  לבריאות, פרנסה טובה, ואושר.

- כשמגרד האף: לאדם שמגרד האף בתכיפות, נאמר שהוא שוחר ריב.

-ינשוף בלילה : שהיה ינשוף באזור בשעת הלילה, נבהלו האמינו שזהו סימן רע לבאות.

-כלי שבור: לא נהוג להחזיק כלי שבור או חלקי כלי שהודבקו- סימן למזל רע. היו אומרים:כפרה עלינו.

- על תינוק: אם נשאלו על גילו של התינוק, תמיד ימצאו משהו עם חמש: שנה וחמישה
חודשים, שנה ושלושה חודשים וחמישה ימים וכו'- נגד עין הרע.(טפו  טפו)

- על אדם שמצליח: לעולם לא יגלו עד כמה האדם מצליח ומשגשג.

תמיד יגידו "ככה, לא כל כך טוב" וזאת כמובן נגד עי הרע.

-כש"קופצת" העין: האמינו שאותו אדם יראה מישהו, שלא ראה זמן רב או שמישהי מהמשפחה בהיריון.

- זחילה על הרצפה: האמינו שאם ילדים, שכבר לא בגיל הזחילה זוחלים, בבית, צפויים לאורחים.

- כשבאים לספר חלום: מיד לפני כן אומרים- חלום טוב חלום שלום.

- כשכלה חוזרת מהמקווה: בכניסה לביתה שוברים ביצה, זורקים חלב ונענע ואז היא נכנסת וזאת לחיים טובים ומאושרים.

- כאשר מתחשק לאישה בהריון: לאכול מאכל מסוים ולא ניתן להשיגו באותו הרגע, אומרים לה לגרד בישבן מיד שאם יהיה כתם- הוא לא יהיה גלוי ולזה קוראים - תוחימא.

-שן ראשונה לתינוק: מכינים ספינג'- לביבות מרוקאיות.

-בצאת השבת-אומרים: שבוע טוב , ומזל טוב, אליהו הנביא זכור לטוב.

 

תיבת טקסט: אמונות תפלות בעדות שונות.
 
בחרתי להציג את שתי העדות העיקריות בהן רבים הם המנהגים והאמונות: יהודי קורדיסטאן ויהדות מרוקו . 
חלקם נשכח וחלקם מיושם עד עצם היום הזה, אך ישנם שינויים קלים ממשפחה
למשפחה ומתושבי עיר אחת לשנייה.
יהודי קורדיסטאן:
אמונות בשדים
ביטחונם האישי המעורער של יהודי כורדיסטאן והסמטאות הצרות והחשוכות,הביאו את יהודי כורדיסטאן להאמין בשדים ובמזיקים.את הסמטאות הצרות היו נוהגים ללכת מהר ,אפילו בשעות היום, באומרם "שמת אילהא","שם שדי"-שם ה`.
החכמים היו קוראים פרקי תהילים יהודי כורדיסטאן האמינו שהשדים שורצים גם בבתיהם ובשעה שבני הבית ישנים שנת ישירם,הם יוצאים ועושים בבית ככל שעולה על רוחם. אנשים שחלו במחלות מסוימות האמינו שיד השדים בכך ומענישים אותם על מעשיהם הרעים.
 
קמעות
הקמע הוא אותות וקסמים הכתובים על פיסת נייר עור או קלף או שהם חקוקים על רקעי מתכת או אבני מתכת. שותלים אותם בבגד או תולים אותם בשרשרת על הגוף.
 קמעות של נשים- השימוש בקמעות היה רווח בעיקר אצל נשים וילדים שנחשבו פגיעים יותר מהגברים.לנשים היה לוח מתכת שחרוט עליו "שדי" וליווה את הנשים בתקופות הריון לידה וכו`..
 קמעות לילדים- מרבית הקמעות לילדים היו חפצים מן הטבע שיני זאב אבנים ששובצו בכסף וחרוזים כחולים פעמונים שנתלו  בכעסים של הרגלים.
 קמעות לגברים- הקמעות לגברים נכתבו על קלף שגולל לתוך נרתיק מתכת והוצנע בתוך הבגדים היו גברים שהיו נושאים איתם פגיון ששימש גם כקמע.
 קמעות לבית-יהודי כורדיסטאן תלו על הקיר שבחזית ביתם קמעות "חמסה"-כף יד עשויה מלוח מתכת או חרס בצבע כחול או ציור של כף יד עשויה עין מחרס קרני צבי,פרסות ברזל מקושטות בחרוזים כחולים או ירוקים כל אלה שמשו להגנה על הבית כמובן שיש גם את המזוזה שהיא הכי חשובה,ותמונות של רבנים וחכמים קדושים לסגולה וברכה.
 
הדלקת נרות
מנהג המקובל הוא אצל עמים רבים ואצל היהודים הוא להדליק נרות לזכר המתים ולזכר המאורעות בעבר. 
נר נשמה-נר שמדליקים לאזכרת נשמתו של אדם שנפטר.

יהדות מרוקו
- החמסה: כף יד, מחרס או נחושת. בדרך כלל משולבים עם ציורים של עין, דג ואבנים ירוקות החמסה משמשת כקמע נגד עין הרע ונגד דברים שלילים. ניתן למצוא אותה כמעט בכל בית מרוקאי.
-דג: הדג מייצג את השפע והברכה באוכל ולכן בכל ערב שישי, יש בארוחת הערב, מנת דג-מבושלת או מטוגנת.
-נעל הפוכה: תמיד אמרו לנו, כילדים, שיש להפוך נעל הנמצאת על גבה-כדי
"לא לסובב את גבינו לה'
- תינוק: על תינוק תמיד אמרו שהוא מכוער ונראה לא טוב, וזאת נגד עין הרע.
 - כשמכינים לחם: לוקחים שבע חתיכות קטנות מין הבצק ומניחים בצד-סמלי כמעשר
- חמש על משקוף: היו נוהגים לצבוע בחינה חמש נקודות על משקוף הדלת הכניסה,  לבריאות, פרנסה טובה, ואושר.
- כשמגרד האף: לאדם שמגרד האף בתכיפות, נאמר שהוא שוחר ריב.
-ינשוף בלילה : שהיה ינשוף באזור בשעת הלילה, נבהלו האמינו שזהו סימן רע לבאות.
-כלי שבור: לא נהוג להחזיק כלי שבור או חלקי כלי שהודבקו- סימן למזל רע. היו אומרים:כפרה עלינו.
- על תינוק: אם נשאלו על גילו של התינוק, תמיד ימצאו משהו עם חמש: שנה וחמישה
חודשים, שנה ושלושה חודשים וחמישה ימים וכו'- נגד עין הרע.(טפו  טפו)
- על אדם שמצליח: לעולם לא יגלו עד כמה האדם מצליח ומשגשג. 
תמיד יגידו "ככה, לא כל כך טוב" וזאת כמובן נגד עי הרע.
-כש"קופצת" העין: האמינו שאותו אדם יראה מישהו, שלא ראה זמן רב או שמישהי מהמשפחה בהיריון.
- זחילה על הרצפה: האמינו שאם ילדים, שכבר לא בגיל הזחילה זוחלים, בבית, צפויים לאורחים.
- כשבאים לספר חלום: מיד לפני כן אומרים- חלום טוב חלום שלום.
- כשכלה חוזרת מהמקווה: בכניסה לביתה שוברים ביצה, זורקים חלב ונענע ואז היא נכנסת וזאת לחיים טובים ומאושרים.
- כאשר מתחשק לאישה בהריון: לאכול מאכל מסוים ולא ניתן להשיגו באותו הרגע, אומרים לה לגרד בישבן מיד שאם יהיה כתם- הוא לא יהיה גלוי ולזה קוראים - תוחימא.
-שן ראשונה לתינוק: מכינים ספינג'- לביבות מרוקאיות.
-בצאת השבת-אומרים: שבוע טוב , ומזל טוב, אליהו הנביא זכור לטוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה למפת האתר