• אירופה זה פה
    שעתיים של "הרוזן ממונטה קריסטו" בתיאטרון באר שבע מצדיקות את ארבעת הפרסים שבהם זכתה ההצגה, ומוכיחות, שוב, שהתיאטרון היה ונשאר המנצח הבלתי מעורער בזירה התרבותית
    מאי גוסרסקי
    20.9.2011

    לפעמים נדמה שעד כמה שהטלוויזיה היא זמינה, נוחה ומבדרת- אין כמו התיאטרון. ההכנות, בדיקת הכרטיסים, הקהל שממלא את האולם כנחיל של דבורים. כל אלו בונים אט-אט את ההתרגשות שמגיעה לשיאה עת הווילון האדום שמכסה את הבמה נחצה לשניים ומחיאות הכפיים הקצביות של 600 צופים מודיעות לשחקנים הנרגשים שהנה, זה עכשיו או לעולם לא.262 צילום: יח"צ תאטרון באר-שבע261 צילום: יח"צ תאטרון באר-שבע

    ב"הרוזן ממונטה קריסטו" יש את כל מה שדרוש כדי להפוך להצלחה מסחררת: עלילה המשלבת הרפתקאות, נקמה וגם אהבה, צוות שחקנים עם רפרטואר עשיר, במאי עטור שבחים, תפאורה ותלבושות שנדמה כי נלקחו הישר מן המאה ה-19 ותואר של הצגה זוכת ארבעה פרסי תיאטרון, מה שבטח לא יכול להזיק. בגרסה זו של הרומן הקלאסי מאת אלכסנדר דיומא, מגיש לנו הבמאי עידו ריקלין עיבוד חדשני לדרמה התקופתית הסבוכה הזו. בהתאם לזמן ולמקום, משלב ריקלין בהצגה אלמנטים בניחוח ארצישראלי (כדוגמת עוזרו הנאמן של הדמות הראשית, המתהדר במוצא ערבי ומתבל את הטקסט שלו בשלל מילים אותנטיות) שגורמים לקהל המזרח-תיכוני שלפניו להתחבר לסיפור המתרחש בעיקר בצרפת ובאיטליה האירופאיות.260 צילום: יח"צ תאטרון באר-שבע

    ונגיע ישר לעיקר: אדמונד דנטס הוא מלח צעיר שעומד להיות ממונה לרב חובל, אך הקריירה המבטיחה נקטעת ברגע אחד, כאשר הוא נעצר במהלך יום כלולותיו. הוא מופלל ונשלח למצודת איף לשארית חייו, שם הוא מאבד כל צלם אנוש והופך בהדרגה ללא יותר מסמרטוט אנושי. אולם יום אחד משחק לו מזלו והוא מצליח להימלט. מרגע זה הוא הופך לאדם חדש בתכלית ומזדהה כ"הרוזן ממונטה קריסטו", לאחר שגילה אוצר יקר ערך והתעשר. הוא שם לו למטרה עליונה לנקום באלו שהכניסו לכלא, ומבחינתו המטרה מקדשת את האמצעים. אך במהרה הוא מגלה שהמצב יותר מסובך משחשב, ושרצונו הבלתי נשלט לנקום משמש כחרב פיפיות כנגדו, זאת בשל הקשרים הקיימים בין היקרים לו לבין אויביו המרים.

    את התפתחות העלילה כמובן שלא אגלה לכם, ואסתפק רק בלחוות דעה אישית. נוכחתי לגלות שההצגה ניחנה באינטליגנציה, הומור וכמובן משחק משובח. עשרה שחקנים מוכשרים במיוחד מלהטטים במשך שעתיים בין שלל דמויות צבעוניות ומרתקות, ולעיתים הם אף מגלמים עצמים לא אנושיים, כדוגמת מיטה, סוסים, מנורות ובעצם, מה לא. כל אלו ממחישים בדיוק את הנקודה שאני מנסה להעביר: אין כמו התיאטרון כדי לפתוח את הראש לרעיונות חדשים, וכן, גם כדי רק להעביר שעתיים של הנאה צרופה.