• ערב הפרידה מזאב מילר
    אתמול (שלישי) נערך טקס הפרידה מזאב מילר, מי שכיהן כמנהל הכפר במשך כשלושה עשורים. הנכם מוזמנים לצפות בתמונות ובסרטונים
    צוות האתר
    23.11.2011

    371 מימין: יולי תמיר, זאב מילר, עדנה מילר, רמי לוסטיג, חיה הכהן, רון פרייזלר

    אמש נערך באולם תרבות ערב פרידה מזאב מילר, מי שניהל את כפר הנוער אשל הנשיא במשך כשלושים שנה.

    בטקס נכחו שרת החינוך לשעבר, הגברת יולי תמיר, מנהל המנהל לחינוך ההתיישבותי מר יחיאל שילה, ראשי המועצות באזור, מנהלי כפרים, עובדי הכפר, מורים, תלמידים בוגרים ובני המשפחה.

    במהלך הטקס בהנחיית אורנה קרבצ'יק, נשאו חלק מהאורחים דברי ברכה, הוקרנו סרטונים, ובוצעו ריקוד ושירים על-ידי תלמידי בית הספר.

    בתום הטקס הוזמנו המשתתפים לארוחה חגיגית בחדר האוכל.

     

    האזינו לשיר שחיברו ושרו עובדי אשל לזאב

     

    מצורפים הדברים שנשא זאב בערב זה:

     

    יש האומרים כי מקום העבודה הוא ביתך השני. אין ספק כי למקום העבודה יש משמעות עמוקה בחייו של כל אדם. עבורי אשל הנשיא לא היה מקום עבודה או פרנסה בלבד אלא אשל הנשיא עבורי הוא מפעל חיים אמיתי ממנו שאבתי בכל יום את האנרגיה לקום בחיוך ועם המון כוח לאתגרים חינוכיים. אשל הנשיא זה ביתי הראשון באשר גם משפחתי הייתה כאן עימי וחוותה כמוני את העליות והמורדות, את ההצלחה ואת האכזבות, את השמחה ואת הכאב שליוו אותי בפעילותי בכפר. איני יכול לומר דברים ללא לבקש ממי שתמיד היתה שותפה אמיתית לכל מה שחוויתי אני-עדנה רעייתי האהובה בשקט הטבעי שלה וביכולת שלה לראות דברים אחרת ממה שאני רואה (ולא מדובר רק בבעיית הצבעים שלי) עדנה עמדה עימי ברגעי האושר והשמחה –באותם ימים בהם ראיתי ברכה במאמץ אך גם באותם ימי משבר שבהם חשתי כי הכל מתרסק ולא מצליח. במיוחד בימים קשים היתה עדנה משענת כנה ואמיתית אשר עם כתפיה הצרות היתה עוגן משמעותי. עדנה שתמיד ידעה לפנות לי את הזמן ולדאוג לילדינו ולחנכם בדיוק כפי שרציתי שיחונכו ועם התוצאות אין מתווכחים-ראו את הילדים חגי טטי עומר ואיתי ובני ביתם. כיף להיות עם משפחה שכזאת. הם מעניקים לאדם את המשמעות החבויה במילים "זה היה כדאי".

    תודה לך עדנה ותודה לכם ילדי היקרים! תודה על שהייתם כאן עימי בכל השנים הארוכות. אני יודע כי לא היה זה קל עבורכם ואף כי המאזן הסופי של כולנו הוא רווח גדול –הרי היו גם מחירים עבורכם אותם שילמתם בשל העובדה כי אבא הוא מנהל הכפר. אך אתם בסופו של יום הייתם עימי. תודה נוספת אני נרגש לומר לאורלי בוסקילה, לגפנית, לרקפת, לגורג, לברכה, לאילנית ורבים אחרים מקרב תלמידי הפנימיה אשר מצאו אצלנו משפחה ובית חם עבורם. אוהב אתכם תמיד.

    הגענו לאשל הנשיא עדנה ואני צעירים מאד. האמנו כי מקום זה יהיה בבחינת אתגר עשייה אמיתית. היה זה מקום קטן, מוזנח, צחיח, מעט מאד תלמידים אך הייתה בו גם אווירה משפחתית של צוות מורים ועובדים.
    צל כבד ליווה אותנו בשל העובדה כי תלמידים רבים עזבו את הכפר ונבנה עבורם בית ספר חדש במועצה אזורית מרחבים. הפנימיה הייתה פשוטה (זו מילה נקייה כדי לא לומר מוזנחת) החדרים ערומים דלתות ברזל בכניסה לחדר והשירותים הציבוריים (מי זוכר כיום מה זה בכלל) צוות הפנימיה היה מוטרד בשאלת הקליטה של תלמידים משום שעליית הנוער לא המשיכה ללוות את אשל הנשיא.
    גם המשק החקלאי היה דל מאד ועלוב במתקניו ובאפשרויות שהעמיד לתלמידים.
    חדר האוכל היה צריף שבדי רעוע וחדר הכנסים של היום היה המטבח אשר סיפק את האוכל לפנמיה.
    דשא? לא ראיתי בכפר! היו צריפים ששימשו למגורים וחדרי בוץ שבהם היה בית הכנסת וחדר המלאכה. הצהוב של חול הלס היה המראה הדומיננטי.
     
    לא רציתי להיות מורה. רציתי להיות מדריך חברתי בפנימיה, אולם זה לא התאפשר ומצאתי עצמי מורה לביולוגיה בכיתה יוד ומחנך כיתה ט-4.
    החותם העמוק מחווית השנה הראשונה בכיתה נמהל במשבר קשה של מלחמת יום הכיפורים אליו נשאבתי כמו כל עם ישראל.
    הסכם נכרת ביני לבין עדנה כי נהיה באשל הנשיא רק שנה אחת בלבד. הסכם זה לא עמד במבחן התוצאה. הסברתי לעדנה כי מתוך אותה שנה שנת 1973 הייתי באשל הנשיא רק את חודש ספטמבר וחודש יוני.. הסכמנו להאריך את ההסכם בשנה נוספת...שנה הנמשכת עד היום באהבה ומרצון.
    היה צורך לחולל שינוי אמיתי שינוי שכל מי שיהיה בכפר יחוש בו כי הנה באים ימים אחרים. היה צורך בעדכון התפיסה החינוכית והתאמתה לעתיד והיה צורך בגיוס האנשים להסכמות אלה. זו לא הייתה משימה של מה בכך וגם לא בבחינת זבנג וגמרנו. נדרשתי להכשרת הלבבות :- כדי לחולל את השינוי היה חשוב לבנות את החזון עם האנשים והיה הכרח לחבר בין הרצונות השונים. תמיד כמובן יש גם משמעות למשאבים העצומים שחסרו אך ובעיקר היה צורך לחזק את האמון של האנשים כי הם מסוגלים לכך.

    לא אפרט בעת החגיגית הזו, את כל התהליכים שנבנו פה במשך עשרות שנים. אך אדגיש כי התמזל מזלי שמצאתי אנשים משמעותיים שהיו מוכנים להרתם, אנשים שראו עין בעין את החזון ומחוייבותם לביצועו היתה בלי ספק מסימני ההצלחה. היה לי מזל עצום שמנהלי במינהל החינוך ההתישבותי אז והיום האמינו בי ואפשרו לי את ביצועה של הפואמה הפדגוגית שכה האמנתי בה. כאשר יש לך משפחה תומכת, יש לך עובדים מסורים ויש לך מנהלים המאמינים ומאפשרים נותר לך משימה קטנה והיא לדעת איך לעשות כל זאת!

    לפעמים אני מתבונן לאחור ומשתהה כיצד החלטות שקיבלתי בשעתו היו החלטות כה נועזות וחריגות במושגי היום.החלטות אמיצות שספק אם עתה הייתי מעז לקבל. העובדה כי הייתי מאד צעיר אולי מסבירה את החוצפה והתעוזה לקבל החלטות כה דרמתיות. מה היו החלטות דרמתיות ?
     אני שמח על שדבקתי ברצוני כי אשל הנשיא לא יהיה מוסד חד גוני אליטיסטי אלא יפתח את שעריו לקהילות שלמות. אני תומך בהחלטות כי המשק החקלאי ויום העבודה ילוו אותנו בחינוך עד היום. אני שמח על ההבנה כי לכל תלמיד יש צורך בהתאמה מקסימלית של מגמת הלימוד. אני גאה בהחלטה על פתיחתן של מגמות חדשניות ושימוש בשיטות פדגוגיות יצירתיות. אני מאושר ביותר על ההזדמנות שניתנה לילדים פעילות חברתית מגוונת ופרויקטים מדהימים כמו קיבוץ צעיר מלכישוע הברום, פרויקט ירושלים פרויקט אקי"ם ועוד.
    מי עוד יכול להאמין כי החוזה על הקמת הרדיו נחתם ביני לבין שולמית אלוני שרת התקשורת באותה עת על מפית נייר בבית קפה בירושלים(מהר כדי שלא תתחרט). מאבק של 3 שנים נדרש להקמת הפנימיה לנוער אמריקאי והוא הסתיים בהקמת מבנה יפהפה.
    לא רק הצלחות היו מנת חלקי. היו גם כישלונות וכואבת מאד העובדה כי לא הצלחתי להעביר את הפקולטה לחקלאות לאשל הנשיא. זה יכול היה לחולל שינוי מהמעלה הראשונה.

    העובדה כי הכפר שינה את פניו וכמעט בכל שנה ולעיתים אף פעמיים באותה שנה חנכנו פנימיה חדשה או בנית אולם ספורט חדר אוכל הקמת מעבדה חממה. כל פעם חידוש אחר. הלס הצהוב הפך לגנים בוטניים ואת הכפר עטה מעטה ירוק נדיר ביופיו. תכניות לימודים חדישות בתקשורת חקלאות רפואה ביוטכנולוגיה מתמטיקה ועוד. לא שקטנו על השמרים כי הבנתי שמי שלא מתחדש-נסוג לאשל הנשיא זו אינה אופציה!

    הגעתי לאשל הנשיא צעיר ואני מסיים תקופה של יצירה ומאחל לכל אדם שיזכה לתקופה כה מאושרת ומספקת בעבודתו. יש פעמים שאני משוכנע כי תגיע השעה שבה מישהו עוד יבקש ובצדק כי אשלם על החוויה הנפלאה לה זכיתי בכל שנותי בכפר.
    אז בטרם אדרש לשלם מכיסי אני מבקש לומר תודה ענקית לחוויה מיוחדת לה אני זוכה היום מכולכם. תודה על שבאתם לומר שלום ותודה עמוקה על שהייתם תמיד עימי. תודה רבה על המאמץ הרב בארגון המסיבה. אני מבין כי זה לא היה קל לארגן ערב זה. ערב מדהים ומשמעותי עבורי.
    אני יצאתי לדרך חדשה מרתקת ומשמעותית. העבודה ביק"א גם היא עבודה עם אנשים המחייבת סיעור מוחות דורשת יצירתיות אך מהנה ביותר. כיף להיפגש עם אנשים יזמיים חוקרים מנוסים המתמודדים בשאלות של חקלאות או חינוך ואני חש כי אני מביא עימי הרבה מן המטען אותו קיבלתי מכם באשל הנשיא.

    אני מפקיד את הכפר בידי אנשים מנוסים היודעים את הדרך ואני יודע כי ידעו לנווט את ספינת אשל הנשיא בביטחה בים הגועש. מאחל לכולכם כי תזכו גם אתם להגיד בסוף –וואלה זה היה כדאי!

    שלכם באהבה
    זאב

     

    צפו בסרטון "קו לדמות" שהכינו קרלוס ומירב ממחלקת קולנוע וטלויזיה:

    ברכות לזאב

    צפו בתמונות: