• הפקרות צבאית
    לא מפקירים חיילים בשטח, אבל את הנערות שנוצלו מינית בבית הספר "הטכני" בבאר שבע- כן.
    נוי סגל
    12.9.2012

    בשבוע שעבר התפרסמה באמצעי התקשורת הישראלית פרשת "הניצול המיני בטכני". על פי הדיווחים התקשורתיים, שלושה מדריכים צבאיים קיימו יחסי מין עם תשע חניכות בנות 14-15 במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בבאר שבע. בין היתר, נחשדים החיילים באינוס, בבעילה אסורה בהסכמה, ביצוע מעשים מגונים והטרדות מיניות תוך ניצול יחסי מרות.
    את הפרשה חשף מדריך לשעבר, לאחר שאחת התלמידות המעורבות סיפרה לו את מה שקרה. המעשים בוצעו בשטח בית הספר, במסגרת שיעורי תגבור. המדריכים, שהינם חיילים במערכת הצבאית, נחשבים לקבוצת אוכלוסייה מצוינת בעלת נתוני מיון גבוהים- מלח הארץ.
    המדריכים, שהיו אף הם בעבר תלמידים באותו מוסד צבאי-חינוכי, ניצלו את מרותם ואת יכולת ההשפעה שלהם על התלמידות, שכן הם אלה שנותנים לתלמידות ציונים, מבחנים ועורכים להן שיעורים פרטיים.
    המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, או בשמה המוכר יותר "הטכני", היא ספינת הדגל של חיל האוויר, המפתחת ומטפחת קבוצות עילית של צעירים טרם שירותם הצבאי.
    אז איפה הצבא בכל הפרשה הזו?
    שאלה טובה.
    אותו מדריך לשעבר שחשף את הפרשה, פנה תחילה למערכת הצבאית האחראית על בית הספר. קצינה במדור הפרט איתה יצר קשר, סברה שאין מה לעשות בנושא היות והנערות גרות בב"ש, ועל מנת לטפל בפנייה עליהן להגיע לת"א ולספר על מה שקרה. כמותה חשבה גם חיילת אחרת שהועברה לטפל בנושא.
    ומה בדבר הנערות? חלקן אף לא חשבו שמדובר באונס וביחסים אסורים היות שהן לא צעקו ולא התנגדו.
    שאלת הגבול: באיזה נסיבות קיום יחסי מין ייחשב כאונס ובאיזה נסיבות לא ייחשב ככזה, הוכרעה בפרשת האונס המפורסמת בקיבוץ שמרת, בה קבע בית המשפט העליון שלקיום יחסי מין נחוצה הסכמתה המפורשת של האישה, וללא הסכמה כזו ייחשב המעשה לאונס.
    וגם אם יחסי המין נעשו בהסכמה- זוהי בעילה אסורה בהסכמה, כלומר קיום יחסי מין כאשר לאישה מלאו 14 שנה וטרם מלאו לה 16 שנה והיא אינה נשואה לבועל.
    כך או כך, המעשים שנעשו היו אסורים בין אם נעשו בהסכמתן של הנערות ואף חמור מכך- באי הסכמתן. ניצול מעמדם של המדריכים בה לידי ביטוי כאשר אחד המדריכים המעורבים איים שיזרוק את אחת מהנערות מבית הספר אם תתלונן. לאחר מכן המדריך הכשיל אותה במבחנים והתעלם ממנה, וכל זה כי סירבה לספק את רצונותיו.
    חלק מהנערות אף פחדו להתלונן מהסיבה המוכרת ביותר לצערנו במציאות המודרנית : יגידו שהן "רצו את זה". האירוניה במלואה מוצגת לפניכם: החברה שופטת את הנערות, ואילו היכן אלו שישפטו את העבריינים?
    נראה שאת מלוא החומרה לא הבינו לא התלמידות, לא המדריכים ולא המערכת הצבאית. כשמדריך כופה על תלמידה יחסים, גם אם לא באלימות, זה לא תקין. וכשמדריך פונה ומדווח על מקרה שכולל עברות חמורות כאלו, שקורות תחת אפה של המערכת הצבאית, התגובה צריכה להיות חריפה ומטפלת הרבה יותר. החיילות מצידן, בחרו להפקיר את הנערות לגורלן בהצגת תירוצים וסיבות חסרי כל הגיון כשמדובר במעשים שכאלו.
    את הטיפול המשמעותי בפנייה של המדריך חושף הפרשה עשתה דווקא מערכת החינוך, אליה פנה המדריך במקביל למערכת הצבאית, ובעקבותיה נפתחה חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת).
    המערכת הצבאית כאמור לא לקחה תחילה את המעשה ברצינות ובחומרה המתאימה לו, מעשה שלא מובן איך יכול היה לעבור בשקט, בטח שלא בשל הנסיבות בהן נעשה: בספינת הדגל של חיל האוויר, שלוחה של בית הספר הצבאי-חינוכי המוביל במדינה, בו מדריכים מנצלים את מעמדם והשפעתם נגד תלמידות. מלח הארץ כבר אמרתי?


    להוסיף למטה: עקבו אחרינו בפייסבוק: www.facebook/itonspeshel