• זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה
    17 שנים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, התכנסו שלשום (מוצאי שבת) כ-20,000 איש בכיכר לציין את הזיכרון ולהביע עמדה ברורה על חשיבותה של הדמוקרטיה
    לילך דה-מלאך
    29.10.2012

    עצרת הזיכרון המרכזית ליצחק רבין, שהתקיימה במוצאי שבת (27.10) בכיכר רבין זו השנה ה17, נשאה השנה תוכן שונה לעומת השנים הקודמות. לראשונה התכנסה העצרת, בהגדרתה, סביב הדמוקרטיה ולא סביב השלום.

    השנה ארגנה את העצרת קואליציית "נאבקים על הדמוקרטיה" בה תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת דרור ישראל, תנועת המחנות העולים וגופים וארגונים חברתיים נוספים. אורי מתוקי, ממארגני העצרת מטעם תנועת "דרור ישראל" מסביר את יוזמת העצרת החדשה: "החלטנו לשים במרכז העצרת את המאבק על הדמוקרטיה ולהתמודד עם ההקשרים האקטואליים של תג מחיר ותורת המלך." הוא אומר ומוסיף, "בשנים האחרונות, אף על פי שתנועות הנוער היו רוב הקהל בעצרת, לא הצלחנו להשפיע על המסרים והעצרת איבדה תוכן. השנה ראינו לנכון לפעול אחרת."

    נראה שהיוזמה הצליחה: לכיכר הגיעו כ-20,000 איש במוצאי שבת, זאת לעומת כ-10,000 איש בעצרת הזיכרון של שנה שעברה.

    אחד הנואמים בעצרת היה המשורר חיים גורי, שסיפר על קשרו החברי עם רבין ופנה לקהל באמירה:  " אני מדבר כסבא שלכם. אתם העתיד של המדינה הזאת. כל מה שיקרה לנו בשנים הבאות תלוי בכם."

    נואמים נוספים ניסו לייצג את כל קצוות הקשת הפוליטית: שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, הרב בני לאו, העיתונאי נזיר מג'לי, רב היישוב עפרה אבי גיסר, מזכ"ל בני עקיבא דני הירשברג ונציגי תנועות הנוער הכחולות. בכל הנאומים התייחסו למורכבות במגוון זה: הרב בני לאו הצדיע למארגני העצרת, "שקראו לכל פלגי החברה להגיע היום לכיכר" כלשונו.

    דני הירשברג, מזכ"ל תנועת בני עקיבא, הגיע לעצרת למרות קולות ביקורת שנשמעו בקרב חניכים ומדריכים. בנאומו התייחס לערך כבוד האדם ואמר: "אמונה לוהטת בצדקת הדרך אינה יכולה להצדיק ויתור על ערכי כבוד האדם. אנחנו, המופקדים על החינוך לערכים ולאידיאליזם, חייבים להתנגד במלוא התלהבות הנעורים לכל גילוי אלימות ופריעת חוק מימין ומשמאל."

    רב היישוב עפרה אבי גיסר אמר: "אין לישראל תורה שמתירה שפיכות דמים, לא בקרב ישראל ולא כלפי האנושות בכלל, ומי שאינו מודע לכך אין לו חלק בתורת ישראל."

    מרבית הנאומים בעצרת לא הכילו התייחסות ישירה לפוליטיקה, אולם לא כך נאומה של פרופסור יולי תמיר, שתקפה את האיחוד בין נתניהו לליברמן וגם התייחסה לכיבוש בדבריה "במקום בו נאבקים על הדמוקרטיה ולצידנו עם שאין לו מדינה להפגין בה- אין דמוקרטיה".

    מלבד הנאומים, הוקרנו בכיכר סרטונים שתיעדו את ההסתה בהפגנות שקדמו לרצח, בהן אמירות "מוות לרבין" והצגתו במדי SS. כמו כן הוצגו דבריו של רבין לעם מהזדמנויות שונות בעד השמירה על הדמוקרטיה. בעצרת הופיעו יהודית רביץ, שלמה בר, אפרים שמיר ונועם רותם.

    הדר יאנוס, תלמידת שכבה י"ב באשל-הנשיא שהשתתפה בעצרת, מספרת על החוויה שלה: "היה ממש עוצמתי – היו רגעים שהייתה לי צמרמורת. מרגש לשמוע רבנים, שנחשבים כמייצגים את הצד הקיצוני של המפה, אומרים לא לתג מחיר. מרגש לראות שאם קצת מתאמצים אפשר לגשר על ההרגלים והפערים." היא אומרת ומסכמת "בכלל, הייתה אווירה מיוחדת – לדעתי השינוי של העצרת הוכיח את עצמו. היו יותר אנשים ויותר משמעות השנה."

    גם אורי מתוקי מסכם את הערב: "אני חושב שהיה ערב מאוד משמעותי. הצלחנו לשמוע את הדרישה לדמוקרטיה מאנשים שלא חלק מהמאבק באופן מובן מאליו, כמו אנשי הציונות הדתית. הייתה אווירה מאוד חיובית של עשייה." הוא אומר ומוסיף, עם הפנים לשנים הבאות: "יצאנו עם יותר תקווה מאיך שהגענו. אנחנו מתכוונים לעשות עצרת גם בשנה הבאה תחת אותה כותרת ולהמשיך להתמודד על הדמוקרטיה."

    עקבו אחרינו בפייסבוק: http://www.facebook.com/itonspeshel