• מעונן חלקית
    אפשר להתווכח האם היה צריך להמשיך במבצע "עמוד ענן", או שנכון היה לסיים אותו בשלב הזה, אבל דבר אחד ברור: המבצע הזה הפך אותנו לחזקים יותר. חזקים, מאוחדים יותר, ומוכנים יותר לקראת הפעם הבאה, שלצערנו תבוא, במוקדם או במאוחר.
    יובל פרי
    25.11.2012

    במהלך הימים האחרונים, "זכו" תושבי הדרום בכלל, ותושבי כפר הנוער "אשל הנשיא" ויישובי הסביבה בפרט, לאזעקות רבות ולירי טילים נרחב. אזעקה רודפת אזעקה, מטח רודף מטח, ואמנם נחשפנו כבר בעבר למצב הזה - אך לא באינטנסיביות כזו ולאורך זמן כמו בשמונה הימים האחרונים. הפגיעות בגוף, בנפש וברכוש היו לצערנו משמעותיות. גם עסקים באזור הדרום נפגעו קשה מבחינה כלכלית, לאחר שהושבתו למספר רב של ימי עבודה. אך לצד לכל אלה, בימים האחרונים ניתן היה למצוא מספר נקודות אור, שצריך וכדאי להתייחס אליהן.

    ההתנהגות הראויה והאחראית שנקטו התושבים בעורף, שהיא הכרחית למבצע שבו הם היעד המרכזי, לא רק שמנעה אסונות כבדים, אלא אפשרה מרווח תמרון לממשלה ולצבא. התושבים, שכבר ערוכים למצב ומודעים לסכנות, נשמעו להנחיות פיקוד העורף ושמרו על ביטחונם. הקריאה הרווחת שנשמעה מתושבי הדרום היא שהם מוכנים לסבול ככל שיידרש, ולתת לצה"ל את האפשרות לפעול- הכול במטרה להחזיר את השקט לדרום.  זוהי קריאה חשובה שתמכה במקבלי ההחלטות. מה שתרם לחוזקם של התושבים, ככל הנראה, היה גם התגייסותם המרשימה של תושבי הצפון והמרכז, שסייעו בכל דרך שרק יכלו: החל מתרומה ומשלוח של מצרכים חיוניים לתושבי הדרום, ועד אירוח של משפחות ותנועות נוער אשר ארגנו טיולים לחניכים שנסעו להתרענן ולשכוח מהסכנה שבבית.

    בפעם הראשונה מאז החל הירי מרצועת עזה, אזעקה עולה ויורדת נשמעה מספר פעמים גם באזור גוש דן ובאזור ירושלים. לדעתי, לא צריך לשמוח על כך- עדיף שכמה שפחות תושבים, אם בכלל, יסבלו מהמצב הזה. במזל רב, ובין היתר הודות למערכת "כיפת ברזל", נמנע אסון כבד שהיה עלול להתרחש באותם אזורים, שהם צפופים במיוחד, ושם רוב התושבים לא מורגלים להנחיות ההתגוננות הנדרשות. אך לאותו אירוע יש השפעה משמעותית גם על תושבי הדרום: ראשית, הוא מבהיר לנו, כי לאותם ארגוני טרור, שנהגו לשגר טילים עד כה "רק" לתושבי הדרום, יש יכולות רבות לפגוע ברוב האוכלוסייה במדינה. בכך, מתחזקת אצל מקבלי ההחלטות ההבנה, כי יש לפגוע בארגונים אלה, אם לא למען תושבי הדרום בלבד אז למען תושבי המדינה כולה. שנית, תושבי המרכז חוו על בשרם בפעם הראשונה (לפחות מאז מלחמת המפרץ ב 1991) את "חווית" האזעקה העולה ויורדת. את תחושת הבהלה, את הריצה למרחב המוגן ואת קולות הנפץ, אי אפשר להעביר במילים, ורק כך הם יוכלו להזדהות באמת עם התחושות של תושבי הדרום, ולחזק את הממשלה להפסיק את אותה שגרת חיים קשה.

    התגייסותן של כוחות הביטחון להגנה על ביטחוננו, הייתה מרשימה וממלאה אותנו בגאווה. הצוותים שפועלים בסוללות "כיפת ברזל", אשר נמצאים שם יום-יום ומוכנים להגן על תושבי המדינה, עשו זאת גם לאורך המבצע האחרון, בצורה מדהימה שמעוררת השתאות גם בקרב צבאות אחרים בעולם. בימים אלה מסתובבים בינינו עשרות אנשים, שחייבים את חייהם למערכת הזו, אפילו מבלי לדעת על כך. וכמובן אין לשכוח את חיילי המילואים, שהתפקדו ברבבותיהם, מוכנים לכל תרחיש שלא יבוא. אצל תושבי הדרום מביניהם, הביטוי "להגן על הבית" הפך למוחשי במיוחד. יש לנו צבא חזק ואיכותי, שפועל ויפעל למעננו, בכל פעולה בעתיד.

    המערכה ברצועת עזה תמשיך, לצערנו, גם בעתיד. אם היא תתחדש תוך שבועות או חודשים – אין לדעת. אך עלינו להכיר בעובדה כי אנחנו עם חזק ומאוחד, אחראי לגורלו, ומוכנים להביא את הירי הזה לסופו.

    עקבו אחרינו בפייסבוק:   www.facebook.com/itonspeshel

     

     

    697 מקור: www.haaretz.co.il