• בחירות בחצר האחורית
    כבר שמעתם שהליכוד אכזבו ושיאיר לפיד הפתיע, אבל מה הצביעו ביישוב שלך?
    מאי גוסרסקי ולילך דה-מלאך
    27.1.2013

    כמעט שבוע עבר מאז יצאו אזרחי ישראל להצביע באלפי קלפיות ברחבי הארץ. הררי דיו נשפכו אודות המנצחים והמפסידים, וניתוח תוצאות הבחירות היה נחלתם של כל ערוצי הטלוויזיה והעיתונים, אבל השאלה שהכי מעניינת אותנו היא, במילים פשוטות, מה אנחנו הצבענו? לו הבחירות היו נחלתם של היישובים של כל אחד מאיתנו, מה היה קורה? האם "הליכוד ביתנו" גרף את מירב הקולות גם בדרום? האם תושבי הדרום מצטרפים לתמיכה הארצית בלפיד? ומה ההבדל בין חצרים לנתיבות?

    "אשל הנשיא" הוא מעין כור היתוך של יישובי הדרום: תלמידי בית הספר מייצגים את מגוון המגזרים בחברה הישראלית – ערים, עיירות פיתוח, יישובים קהילתיים, קיבוצים, מושבים, ויישובים ערביים. אין ספק שלא כל יישוב משקף את התוצאות הארציות, ההבדלים החברתיים, התרבותיים והסוציו-אקונומיים מתבטאים באופן מובהק גם בפילוח ההצבעות.

    נתחיל ביישוב שתלמידיו מהווים רוב בכיתות בית הספר, והוא כמובן להבים. יחד עם תושבי יישובי הלווין הנוספים בדרום, מיתר ועומר, בלהבים האמינו ש'יש עתיד'. המפלגה בראשותו של יאיר לפיד סחפה 25% מהקולות הכשרים ביישוב. אחריה, מפלגת "העבודה", שבמרבית אזורי הארץ לא זכתה להצלחה לה ציפתה, שמרה על נתוני הצבעה יפים של 20% מהקולות. מפלגת "הליכוד ביתנו", הראשונה בתוצאות הארציות, משתרכת מאחורי מפלגות המרכז הללו ומגיעה רק למקום השלישי עם 18%.

    תושבי באר-שבע בחרו קצת אחרת. בניגוד לתוצאות הארציות, בבירת הנגב ביבי יכול לנשום לרווחה, שם גרף 37% מקולות המצביעים. להצלחתו המטאורית של יאיר לפיד, שבלהבים מתבטאת באופן ברור, אין זכר בקרב תושבי באר-שבע, שם תפסו את המקומות השני והשלישי מפלגות הימין, ש"ס ו"הבית היהודי".

    ומה עם הקיבוצניקים? בקיבוץ חצרים, כמיטב המסורת, זכתה מפלגת העבודה לכמעט מחצית מהקולות (48%). למקום השני הגיעה מפלגת "השמאל הבטוח" מרצ, המפלגה שכמעט הכניסה את נציג הקיבוצים אבשלום וילן לכנסת, עם 18% מהקולות.

    אבל אולי הנתון המעניין ביותר מגיע דווקא מעיירות הפיתוח – נתיבות ואופקים. שם מפלגות הימין, ובפרט אלה להן זיקה לדת, זכו להצלחה הגדולה ביותר. אם הדבר היה תלוי בתושבי נתיבות, ש"ס הייתה מכפילה  את כוחה פי כמה מונים עם 44% מהקולות. "הליכוד ביתנו" אחריהם עם 26%. מפלגות הימין הדתיות תופסות גם את המקומות הבאים– "הבית היהודי" עם 10% ו"יהדות התורה" עם 6%.

    בשלושת המושבים תאשור, תדהר וברוש, ניתן למצוא תמיכה מפתיעה במפלגתה של ציפי לבני, "התנועה", שגרפה בסה"כ-113 קולות בשלושת היישובים "יחדיו".  מקומות הבאים הגיעו "הליכוד" ו"העבודה" עם 100 קולות ו-63 קולות בהתאמה.

    ומה קורה ברהט? כצפוי, גורפת רשימת רע"מ-תע"ל 56% מהקולות, לאחריה בל"ד עם 29% וחד"ש עם 5% מהקולות. הנתונים המפתיעים שייכים דווקא למפלגות הימין והימין הקיצוני – לא ברור אם מדובר באינטרסים הקשורים במשרדי הממשלה או בהצבעת מחאה תמוהה, אך ש"ס ו"הבית היהודי" זכו כל אחת לאחוז מהקולות, ואפילו "עוצמה לישראל" קיבלה חיזוק זעיר של 15 תושבי רהט בדרכה לעבור את אחוז החסימה.

    נסיים ביישוב אליו מתנקזים תושבי כל היישובים שהוזכרו עד כה בכל בוקר – כפר הנוער אשל-הנשיא. אמנם בכל היישוב הצביעו פחות מ-60 איש, אך היישוב העניק את מספר הקולות הגבוה ביותר למפלגת "העבודה" עם 23% מהמצביעים.

    אז מה אפשר ללמוד מנתוני ההצבעה ביישובים השונים בדרום?

    אחת העובדות המעניינות היא דווקא לא בתוצאות עצמן, אלא באחוזי ההצבעה. ביישובים המבוססים להבים וחצרים מימשו רבים מהתושבים את זכותם הדמוקרטית ויצאו להצביע בהמוניהם. אחוזי ההצבעה ביישובים אלה נעים סביב יותר מ-70% הצבעה, גבוה יותר מהממוצע הארצי. לעומת זאת, ביישובים שמתאפיינים במצב סוציו-אקונומי מורכב יותר- באר-שבע, רהט ואופקים- תושבים מעטים יותר יצאו להצביע והציגו נתוני הצבעה של כ-57%, נמוך בכמעט עשרה אחוזים מהנתונים הארציים. נתון יוצא-דופן רשמה העיר נתיבות עם אחוז הצבעה גבוה ביותר של 73%, בהתאם לנתונים הארציים שמראים על אחוז הצבעה גבוה במיוחד בקרב הציבור הדתי.

    ניתן לראות הבדלים משמעותיים בבחירותיהם של האזרחים ביישובים השונים – בכל יישוב ניכרת תמיכה בצד מסוים של המפה הפוליטית, כאשר באר-שבע, נתיבות ואופקים נוטות במובהק למפלגות הימין ואילו יישובי הלווין והקיבוצים מעניקים את תמיכתם למפלגות השמאל והמרכז.

    אין ספק שהנתונים מראים שהצבעה בבחירות לא נובעת מהבדלי אופי ואישיות, אלא קשורה במגוון גורמים שנשקפים במקום בו אתה מתגורר: מצב סוציו-אקונומי, מגזר, עדה ואווירה חברתית.

     

    עקבו אחרינו בפייסבוק:

    www.facebook.com/itonspeshel