• קיבוצניקים לקיץ אחד
    בקיץ האחרון יצאה חבורה של עשרה תלמידי י"א לקיבוץ רביד שבגליל התחתון לפרויקט "קיבוץ צעיר" למשך שבועיים. במהלך השבועיים הללו הם עבדו את האדמה, העבירו פעילויות לילדים במצב סוציו-אקונומי קשה והתנסו בחיי קומונה בקיבוץ.
    שרון קליינהאוז
    3.10.2011

    297

    אז איך הכול התחיל?
    הפרויקט נחשף בבית הספר "אשל הנשיא" לתלמידי שכבה י"א. אחת התלמידות שהייתה בחשיפה עם עוד שלוש חברות, סיפרה שהפרויקט נשמע להן ממש מגניב ושונה. שלושתן התלהבו ואמרו שילכו, אבל לא ממש ברצינות... בהמשך התקיים מפגש לכל המעוניינים עם פעילויות נחמדות וקלילות. נעם סנאנס, תלמידה מקיבוץ חצרים, מספרת שבאותו מפגש הבינו שמארגני הפרויקט מתייחסים לנוכחים ברצינות רבה ולכן הרגישו מחויבות..."ואז הגיע התאריך ונסענו".


    במפגש ההכנה שנערך בבית הספר, הכירו לקבוצה את ענת וקשטיין, בוגרת אשל, שהנחתה וליוותה את התלמידים במהלך הפרויקט. דוד נחל, הרכז החברתי של בית הספר, היה אחראי על הלוגיסטיקה והרמת הפרויקט מטעם "אשל הנשיא". בקיבוץ ליוו את הקבוצה מלבד ענת, שתי בנות מהנוער העובד והלומד שהעבירו להם פעולות על החברה הישראלית ועל ערכים שונים ומגוונים. מטעם קיבוץ רביד היו שתי אחראיות שקישרו בינם לבין הקיבוץ והפכו לכתובת של הצעירים בקיבוץ עצמו.

    היום לעומת העבר...
    בעבר הרחוק קיים בית הספר "אשל הנשיא" את הפרויקט, אך הוא נפסק משום שהקיבוצים עברו תהליך של הפרטה, נכנסו למשבר ולא היו בנויים לקבל תלמידים. בנוסף לפעילויות השונות עבדו התלמידים בקטיף ובשדות, אך מלאכות אלו עברו לעובדים זרים ועובדי קבלן.
    השנה הפרויקט התקיים במתכונת אחרת ממה שהיה פעם: המארגנים מצאו קיבוץ שעוסק בפעילות חינוכית ערכית, שמקיים חיים שוויוניים ומתבסס על הסוציאליזם, במילים אחרות שהחברה בו היא מעל הפרט.
    296
    קיבוץ רביד
    קיבוץ רביד הוקם ב-1982 ויושב מחדש ב-1993 ע"י תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. הקיבוץ הוקם מספר פעמים וננטש מסיבות שונות. בקיבוץ רביד חיים כיום 116 חברים, הרואים בחינוך בחברה הישראלית שליחות ודרך חיים.
    "רביד הוא קיבוץ מהמם עם נוף מטורף!", מספרת נועם בהתלהבות ומסבירה שליד קיבוץ רביד גדלים מטעי מנגו, ליצ'י וזיתים. מטעי הקיבוץ משמשים מסגרת גם ל"קטיף חינוכי" של בני נוער וחברי קבוצות שיתופיות. במהלכו לנות הקבוצות תקופת מה בקיבוץ, עובדות במטעים ולומדות למידה משותפת על נושאים הקשורים לעולם העבודה.

    התקופה בקיבוץ...
    "היו ימים שבהם קמנו בארבע בבוקר והלכנו למטע הליצ'י לקטוף שם ובעיקר ליהנות!!", אומרת נועם. החוויה הכי זכורה לה היא שבמהלך יום העבודה במטע הליצ'י עולה הזריחה "ואתה זוכה לראות אותה על נוף הכינרת".
    בנוסף במהלך השהות בקיבוץ היו ימים שבהם הקבוצה היתה מתעוררת בבוקר ונוסעת לטבריה להעביר פעילות לילדים בסיכון או שעברו פעולות בקיבוץ שהועברה על ידי המדריכות מתנועת הנוער העובד והלומד על מנת להכיר בקרוב את הקיבוץ מקרוב.
    במהלך השהות יצרו בני הקבוצה קשרים עם תושבי הקיבוץ אם זה במטע הליצ'י או עם מדפיס החולצות.
    אך לא הכול היה ורוד. במהלך התקופה נתקלו הנערים בקשיים שונים. נעם משתפת: "הקושי היחיד שהיה לי הוא שבארבעת הימים הראשונים הייתי בשוק מזה שלא הכרתי לעומק אף אחד מהקבוצה מבית הספר מלבד חברה אחת. הרגשתי מנותקת מהבית, מהקיבוץ שלי, מהחברים ומהמשפחה. בהתחלה לא היה קל להתחבר לשאר הצעירים, אך בהמשך הכול התחיל לזרום והפך להיות כיף. מאותו רגע השבועיים עברו ממש מהר".
    ידוע לכולנו שמכל חוויה או התנסות חדשה ניתן להפיק וללמוד דברים חדשים ומרעננים. נועם היא לא יוצאת מן הכלל בענין זה. הפרויקט לימד אותה שלא צריך לשפוט אנשים על פי המראה החיצוני או על פי היכרות שטחית למדי. "הפרויקט איפשר לי להכיר נערים שלמדו איתי מכיתה ז' ושבכלל לא הכרתי. היום אני חושבת עליהם דברים שונים, לטובה. בפרויקט נחשפנו לאוכלוסיות שונות בארץ במצב כלכלי ומשפחתי קשה. אמנם תמיד ידעתי שיש אנשים במצב כזה, אך ברגע שראיתי במו עיני מה שהם עוברים יותר איכפת לי".
    לסיכום נעם ממליצה על הפרויקט ומדגישה: "הפרויקט מתאים לכולם! אני ממליצה בחום לצאת בזוגות, אך לא בחבורות כדי שתוכלו להיפתח לחברי הקבוצה ולהכיר אנשים חדשים שלא הייתם מתחברים אליהם לולא הפרויקט".
     

    מילון קיבוצי


    קומונה- מבנה חברתי אנרכי בו קבוצת בני אדם שאינם בהכרח קרובי דם, מארגנים באופן וולונטרי (מרצונם החופשי) חברה שהיא שיתופית בנכסיה, בייצור ובצריכה. חלק מן הקומונות מנסות למעשה להוות מעין "משפחה מורחבת" המבוססת על יחסי אינטימיות חברתית, שיתוף חומרי, רגשי ורוחני תוך שוויון מעמדי כלכלי ופוליטי.
    קיבוץ- צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשיה.
    קיבוץ עירוני- סוג של קיבוץ הפועל לא כישוב עצמאי אלא כהתארגנות שממוקמת בתוך עיר. הנחת היסוד של הקיבוץ העירוני הוא שהרעיון השיתופי ניתן להיות מיושם בכל סביבה חברתית, בכפר או בעיר. העובדה ההיסטורית שמאות קיבוצים הוקמו בישראל במרחב הכפרי, אינה משנה קביעה זו.
    הפרטה- התרופפות הקיבוצים ותהליכי השינוי בקיבוצים‏: תהליכי הפרטה ואימוץ של אמונות לא-שיתופיות בכלל החברה הישראלית, השפיעו על התמיכה הערכית והמבנית בקיבוצים וחלחלו אל הדורות החדשים בקיבוץ.

     

    צפו בתמונות: