• הנבחרת של שכבה ט' בירושלים
    30 תלמידים ותלמידות בהובלת רונית אייזנבך יצאו לסיור יחודי בהר הרצל ובעיר העתיקה
    צוות האתר
    21.5.2015

    תלמידים מספרים על הסיור המיוחד:


    "ביום שלישי ה5.5 נסענו למסע בעקבות אישים משפיעים בירושלים.
    תחנה ראשונה הגענו למטה העמותה "תודה לצה"ל",ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
    אחרי הסבר קצר על העמותה, שמטרתה היא להחזיר במעשים טובים לחיילים שמגנים על המדינה יום ולילה ואף מקריבים את חייהם בשבילנו,
    יצאנו לניווטים ברובע היהודי בקבוצות של 4 , כשבידינו מפה עם שאלות בצד אחד,ומפה עם סימונים של המקומות בצד השני. היינו צריכים לנווט למקומות הה ולספר משהו עליהם. כך,ביקרנו במקומות חדשים ומהממים ברובע היהודי בעיר העתיקה.
    כשסיימנו את הניווטים הלכנו לכותל, הנחנו פתק ,התפללנו,וחזרנו לאוטובוס .
    התחנה השנייה הייתה הר הרצל. הביקור בבית הקברות בהר הרצל היה מרגש וקשה.
    עברנו  בחלקת הנצר האחרון,שהם היו היחידים שיש להם גם אנדרטה וגם קבר.
    נצר אחרון- אחרונים למשפחתם,לא יהיה מי שימשיך את מורשתם.
    לאחר מכן עברנו בקברים של הרצל,ז'בוטינסקי ,ראשי הממשלות והנשיאים שקבורים בהר הרצל.
    עברנו בחלקת הנופלים במלחמת שלום הגליל ,ובצוק איתן .
    הטיול היה עמוס בחוויות,עם המון תובנות חדשות על החיים.בסוף הטיול כתבנו מה לקחנו איתנו מהטיול הזה

    והרי זה לפניכם :
    *אחרי הטיול אני הבנתי שחשוב לנצל כל יום בחיים,מתחילתם ועד סופם ולדאוג למישהו שהוא לא אתה,או מישהו מהמשפחה  .לחשוב על האחר ולעזור לו אם הוא צריך עזרה ולתרום מעצמך בשביל האחר.

    *אני לוקחת לחיים שלי להיות יותר פורפורציונלית. אנשים נעלמים בשניות,בלי שהם מצפים לכך ואף אחד לא יודע מה עומד לקרות כי יש דבר אחד שהוא בטוח וזה המוות,לא יודעים מתי ואיך  אז חשוב לנצל כל יום כאילו הוא היום האחרון ,לשמור על החברים הקרובים ולא לעזוב מישהו באמצע ריב או כעס מסויים כי אם יקרה משהו זה יהיה הדבר היחיד שנזכור כל החיים. להיות אופטימים ולהנות ממה שנשאר.

    *עם כמות ההרוגים שראינו בהר הרצל, אני רוצה עכשיו יותר להתגייס לצה"ל ולתרום למדינה בדיוק כמו החיילים והאנשים שנפלו.

    *החיים הם קצרים וצריך לנצל כל דקה שעוברת ,היא לא תחזור צריך להסתכל קדימה  ולזכור את החבר ,אחרת אפשר להתקדם עם המטרות שלך ולהבין איפה אתה ואיזה שביל חיים אתה ממשיך שאחרים לא סיימו.

    *להיות בקרבי בצבא,לא לקחת הכל מובן מאליו להיות יותר מחוברת למורשת של העם היהודי.

    לנצל את החיים שלי ,לעשות משהו משמעותי .לא לקחת הכל כמובן מאליו.

    שצריך לכבד גם את האנשים הלא מוכרים ,ולשים אבנים גם על הקברים שלהם.

    הסתכלות שונה על החיים.

    *להבין שצריך להנות מהחיים ולדעת שצריך להמשיך גם להלחם שאיבדנו מישהו משלנו .

    *בלי הטיול לא הייתי מגיעה להר הרצל בשנים הקרובות.
    וזה טוב שבית הספר מאפשר לנו את זה .

    *שאם אני רוצה להצליח בחיים אני צריכה לתכנן הכל מעכשיו כמו הרצל.

    *אני לקחתי את האחדות ואת הייחוד של העם שלנו .אנחנו צריכים להיות גאים  באנשים שמקריבים את חייהים בשבילנו וצריך לזכור שכשיגיע הרגע הנכון אנחנו צריכים לעשות ככל הניתן בשביל המדינה והעם.

    *מה שלמדתי הוא:
    להעריך את החיילים בארצנו.
    למדתי והבנתי את חשיבות החיים.
    הבנתי שבעצם כל הזמן לא צריך להתעסק בדברים הקטנים ויש דברים גדולים וחשובים באמת.
    ושירושלים היא עיר מהממת.
    *אני לוקחת לחיים מהטיול הזה זה לדעת שתמיד אני צריכה לעשות מה שאני מרגישה לנכון לעשות כי בסופו של דבר אנחנו הולכים לישון בידיעה שעשינו משהו טוב.
    ובנוסף תמיד הערצתי את החיילים ולאחר הביקור בהר הרצל אז בכלל יש לי הערכה גדולה אליהם והבנתי שהיום שאני באמת רוצה להיות משהו חשוב בצבא.

    1164 1165 1166 1167