• תורמים מהראש
    מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו? נתינה אמיתית שלא תעלה לכם כסף ואפילו לא תכאב. תרומת שיער היא אחת מההתנדבויות החשובות ביותר.
    צוות האתר
    24.11.2015

    היום דיברנו עם מספר ילדים שהחליטו לתרום את שיערם למען חולי הסרטן, ולעשות משהו טוב בשביל האחר

    שאלנו כל אחד מהם מספר שאלות:

    1. מתי החלטת לתרום שיער?

    2. מה גרם לך לרצות לתרום?

    3. איך הייתה ההרגשה בזמן התספורת?

    4. האם את/ה ממליץ/ה לעוד אנשים לתרום שיער?

    ואלה היו תשובותיהם:

    נורה עווד, כיתה י'6

    הפעם הראשונה בה החלטתי לתרום את שערי הייתה בכיתה ה'.
    שמעתי על זה מחברה של המשפחה וזה ישר הדליק בי משהו וידעתי שאני חייבת לעשות את זה! בזמן התספורת היה לי קצת קשה כי לא הסתפרתי מאז כיתה א' והשיער שלי היה מאוד ארוך. אפילו ירדו לי דמעות כשגזרו לי אותו.  
    כשראיתי את עצמי בפעם הראשונה הרגשתי שונה אבל כיף. אף אחד לא אוהב שינוים אבל כשזה קורה וכולם מחמיאים לך זה נותן תחושה טובה. יש משפט שאומר- ״לעשות את המעשה הכי לא אנוכי זה הכי אנוכי שיש״
    הבטחתי לעצמי שכל פעם שהשיער שלי אורך אני אתרום שוב, ואני מתכוונת לעשות את זה.
    אני ממליצה לכולם לתרום שיער. לי אישית הייתה חוויה כזו במשפחה, דודה שלי נפטרה מסרטן, ולכן לעשות את זה הרגיש לי מין מגע איתה, מין קשר. אני ממליצה לתרום כי לדעתי כל עוד יש לך את האפשרות והיכולת ואתה יודע שהשיער יחזור אז למה לא?
    1234 1235

     

     

    ניקול פייגין, כיתה ז'3

    החלטתי לתרום את השיעור לפני כשנתיים, בכיתה ה'.   
    קיבלתי את ההחלטה כשנחשפתי למצב ורציתי לעשות משהו למען החולים.  
    בזמן התספורת לא נבהלתי כי הייתי שלמה עם ההחלטה.  
    כשהסתכלתי במראה אהבתי את מה שראיתי והרגשתי בסדר גמור
    אני ממליצה לכולם לתרום, אני חושבת שזה ממש חשוב!   

     


    ענבל שגיא ושקד זילברברג, תלמידות שכבה י'

    החליטו לתרום את שערן באמצע כיתה ט'.  השתיים הסבירו כי שמעו על אגודת "זיכרון מנחם" והרגישו שחשוב לתרום. ענבל מלכתחילה רצתה להסתפר, וקפצה על ההזמנות כששמעה על המקום. שקד, רצתה לסיים את שנת 2013 עם מעשה מיוחד, ולהתחיל את השנה החדשה עם הרגשה טובה. שתיהן הרגישו טוב עם עצמן, והיו מרוצות מהתוצאה. ענבל ושקד ממליצות לכולם לתרום את השיער ולעזור כמה שאפשר לילדים שעוברים את התהליך הקשה הזה.
    1232 1233

     

     

    טלי ציטמן, כיתה ז'3

    אמא שלי עבדה בעמותה שמגשימה חלומות לילדים חולי סרטן, והחלטתי שגם אני רוצה לתרום את השיער. קבענו תור אצל הספרית, והרגשתי ממש טוב עם עצמי כשתרמתי 25 ס"מ.

    הייתי שלמה עם ההחלטה שלי כי ידעתי שאם מישהי שאין לה שיער תקבל את השיער שלי היא מאוד תשמח. כשהסתכלתי במראה וראיתי את עצמי עם שיער ממש קצר התרגשתי מאוד, ואפילו רציתי לתרום שוב. אני ממליצה לעוד אנשים לתרום שיער כי זו מצווה  ולא צריך גיל מסוים, ברגע שאתה שלם עם עצמך- תעשה את זה!

    1218

     

     

    ניצן שאמי, כיתה ט'4 

    החלטתי לתרום את השיער בתחילת כיתה ט', לפני כשלושה חודשים.  
    השיער היה ממש ארוך והיה לי קשה להסתדר איתו, אז החלטתי לתרום לחולי סרטן. 
    בזמן התספורת קצת פחדתי, חששתי מהתוצאה, אבל בסופו של דבר חזרתי עם חוויה.
    כשראיתי את עצמי במראה, נלחצתי, לא רציתי לראות את זה. הרגשתי שאני לא דומה לעצמי אבל ידעתי שעשיתי מעשה טוב וזה סיפק אותי.
    אני חושבת שזה חשוב כי אחרי הכל שיער צומח מהר ואין דבר טוב יותר מלדעת שעשית מעשה טוב!   

    1219

     

     

    תאיר לוי,  כיתה י'2

    החלטתי לתרום את שערי בסוף כיתה ה', כשראיתי תכנית חדשות ובה הייתה כתבה על בנות שתורמות שיער. בכתבה הראו גם בנות חולות סרטן שאין להם כסף לקנות פאות, לכן החלטתי שאתרום  כי אצלי השיער יכול להתארך ואצלן לא.
    בזמן התספורת ממש התרגשתי כי השיער שלי מאוד חשוב לי. הרגשתי שלוקחים משהו ממני, אבל מצד שני אני הרגשתי טוב, כי ידעתי שאני עושה מצווה ועוזרת לאותן ילדות.
    כשראיתי את עצמי במראה הרגשתי מוזר. לא אהבתי את השיער וזה הרגיש לי שונה. אבל לאחר מכן למדתי לאהוב ולהתרגל אליו.
    אני ממליצה לכולם לתרום. בשבילי זו הייתה חוויה ממש מעצימה, הרגשתי טוב עם עצמי כשידעתי שאני עוזרת לנערה אחרת.


    עינב טנא כיתה ח'2

    החלטתי לתרום את השיער בחופש הגדול בין ז ל-ח,
    מפני שהיה לי שיער ארוך וכבר היה קשה לטפל בו.
    רציתי לעשות מעשה טוב, גם לאחרים וגם לעצמי.
    אחרי שסיפרו אותי בכיתי, לא מעצב, מהתרגשות!
    ההרגשה אחרי התספורת הייתה מוזרה,
    אך שמחתי
    ועכשיו אני לא מתחרטת על כלום.

    1247 1248

     

     

    עוז שגיא וברי קיות, תלמידי שכבה ז'

    הם שני בנים שהחליטו לתרום את שיערם למען חולי הסרטן.
    עוז תרם את שיערו בכיתה ד, וברי בכיתה ה'.
     עוז: "רציתי להסתפר והיה לי מספיק שיער לתרום. הם צריכים את זה ואני לא"  
    השניים סיפרו כי בזמן התספורת הם הרגישו מוזר, כי לא ידעו איך יראו בשיער קצר.
    ברי: "לאחר התספורת ההרגשה הייתה טובה, הייתי קצת בשוק, אבל ידעתי שזה מעשה טוב, וזה כיף לעשות מעשים טובים". 
    ברי ועוז אמרו ללא היסוס, שהם שלמים עם החלטתם וממליצים לבנים נוספים לתרום שיער.

    1249 1250

     

     

    גל שוטלנד כיתה ח'1

    החלטתי לתרום שיער בכיתה ו', קצת אחרי בת המצווה שלי.
    רציתי לעשות משהו לכבוד בת המצווה שלי, משהו מיוחד עם נתינה לאנשים אחרים, שיסמל את הבגרות שלי.
    בזמן שהסתפרתי ממש נלחצתי והתרגשתי, לא ידעתי איך אראה והאם אוהב את זה.
    אחרי התספורת הרגשתי מוזר אך שמחתי כי ידעתי שעשיתי משהו חשוב.
    אני ממליצה לעוד אנשים לתרום שיער, מכיוון שזה נותן הרגשה ממש טובה וגם עוזר לאנשים החולים.  
    1251 1252

     

     

    ארין חזן וגלי צרפתי, תלמידות בשכבה ח'

    תרמו את שיערן לחולי סרטן.
    ארין הסתפרה לפני העלייה לכיתה ח', וגלי בסוף כיתה ו'.
    גלי סיפרה לנו כי היא חשבה שיש אנשים שרוצים פאות טבעיות ולא מלאכותיות ולכן ישמחו לקבל שיער אמיתי.
    ארין שיתפה  אותנו שבזמן התספורת היא לא נלחצה ואף שמחה,  כי שערה היה כבר ארוך מידי והיה מתיש לטפל בו.  
    כשגלי הסתכלה במראה לראשונה היא הרגישה שלקחו חלק ממנה, כי הייתה מאוד קשורה לשיערה אבל היא לא התחרטה על המעשה שעשתה.
    שתיהן ממליצות לכולם לתרום שיער, לא משנה באיזה גיל!

    1227

     

     

    גלי דהן ומעיין וייצמן, תלמידות שכבה ט'

    החליטו לתרום את השיער לחולי סרטן.
    גלי תרמה את השערה לפני כשנתיים, בתחילת כיתה ז', ומעיין בכיתה ח' לפני כשנה.
    מעיין: "מגיל קטן רציתי לתרום את שיערי, הרגשתי שאם לי יש ולאחרים אין אז למה לא לתרום? לי יצמח ולהם לא כרגע.. "
    מעיין סיפרה שבזמן התספורת היא הייתה מאושרת, ולא נלחצה, היא הרגישה שלמה עם עצמה.
    גלי לעומתה סיפרה כי הרגישה מוזר ואפילו התחרטה, אבל בסופו של דבר הבינה את המשמעות ושמחה שקיבלה את ההחלטה הנכונה.
    גלי ומעיין קוראות לבנות נוספות להגיע ולתרום את שיערן, הן לא רואות סיבה שלא לתרום, כי אם אפשר אז למה לא?

    1245 1246