ראיון עם יונתן רודניצקי תלמיד בכיתה י"ב המתנדב בחוגי סיירות
כמה עובדות מעניינות על יונתן:
· הוא טייל לבד בסלובניה במשך יומיים.
· כבש את פסגות אוסטריצה וטריגלאב.
· רדף אחריו שור באחד הטיולים.
· הוא דג דג בעזרת חוט דנטלי וחוט ברזל שמצא.
· אימא של יונתן מכינה עיניים תותבות. היא אחת מתוך שלושה בארץ שעוסקים במלאכה הזאת!!! אלו עיניים שאמנם לא ניתן לראות בעזרתן אך הן נראות ממש כמו עיניים אמתיות והן מאפשרות לאנשים שאיבדו את עיניהם להרגיש כמו כולם ולקבל יחס שווה מהחברה.
באיזו כיתה אתה לומד?
בכיתה י"ב במסלול האנתרופוסופי. אני מדריך קבוצת ילדים בכיתה ו' בחוג סיירות (בו אני בעצמי נמצא מכיתה ו') , אוהב מאוד לטייל בארץ בעיקר כשהנוף מדברי. השקט שבמדבר מרגיע אותי, אני נהנה מהעובדה שהמדבר הוא שטח פסטורלי שהאדם לא מתעש. אני נהנה מהרפתקאות, ואוהב להיות מופתע מהדברים המיוחדים שאני מגלה בטיולים
מה אתה עושה בחוג סיירות?
"בחוג מתקיימות פעולות פעם בשבוע וטיולים פעם בחודש. המדריך מחליט איפה יתקיים הטיול, כמה ק"מ יצעדו בו, מה יהיה סגנון הטיול ועוד. אנחנו ישנים בשקי שינה תחת כיפת השמיים, מבשלים באמצעות מדורה, יש אווירה מגובשת ונעימה. החוג מאפשר להכיר יותר את הארץ, לגלות כל פעם נופים חדשים, בעלי חיים שונים, צמחים, ממצאים ארכיאולוגיים ועוד רבים וטובים. אף פעם לא משעמם, בכל צעד לומדים משהו חדש. בכל טיול יש חידוש, ריגוש, תמיד מחכימים ומעשירים את הידע. החוג מפתח מאוד אחראיות ועצמאות, ניתנת לנו הזדמנות לתכנן, לגלות דברים חדשים. התנועה מחדדת ערכים רבים וזה קורה כמעט בלי להתכוון. למשל אחרי שמסיימים לאכול- כולם מנקים ונרתמים כדי לשמור על הסביבה. אנחנו עושים את זה בכיף וזה מובן לנו מאליו. אם ילד נפצע, כולם עוזרים לו, אם למישהו קצת קשה, הוא אף פעם לא יישאר מאחור. בעזרת התנועה אני זוכה להעצים את עצמי ואת יכולותיי, אני הופך לאדם אחראי יותר, עצמאי יותר, יש משמעות לרצונות שלי ולדברים שאני אומר וזה מדהים. אני נהנה מכל רגע…"
יונתן לומד במסלול האנתרופוסופי מכיתה ב'. במהלך שנות לימודיו עבר יונתן ללמוד בבית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר (מדרשת שדה בוקר) שם שהה תקופה של שלוש שנים- מכיתה ט'-יא".
ביקשתי מיונתן שיספר לי על החוויה שאותה זכה לחוות בבית הספר לחינוך סביבתי:
"החינוך הסביבתי מעורר מחשבה ותהייה על מיקומו של האדם בסביבה. איך האדם משתלב בסביבה? כמה הוא משפיע עליה? איך? אלו שאלות רבות שעולות בעת הלמידה בבית הספר הזה. התהיות האלה יוצרות חיבור לסביבה. הן מעוררות אהבה גדולה והערכה כלפיה. הן מעוררות רצון לשמר אותה, לדאוג לה. בשדה בוקר דוגלים בטיולים בשטח, בהכרת הסביבה, בחיבור אליה. במדרשה יוצאים לטיול שלוש פעמים בשבוע. בכל פעם עושים מסלול אחר, לומדים דברים חדשים, הפתעות לא מפסיקות לצוץ לכל אורך המסלול. באחד הטיולים שלנו בנחל חווארים, אני וחבריי הבחנו בצבוע שעמד במרחק של מטרים ספורים מאתנו!! זה היה רגע מטורף. למזלנו משהו הסיח את דעתו של הצבוע והוא רץ לכיוון השני… זכיתי להכיר שם אנשים מיוחדים שהשפיעו עליי מאוד, המדרשה היא חלק ממי שאני היום. זו הייתה תקופה יפה, שאבתי ולמדתי ממנה המון אבל מיציתי אותה וחזרתי אל המסלול האנתרופוסופי שגם אותו אני אוהב מאוד…"
שאלתי את יונתן על המסלול האנתרופוסופי- מה הוא אוהב בו? מה למד ממנו?
"אני אוהב במסלול את האפשרות שניתנת לי ליצור ולעסוק במלאכה. אני לומד דברים חדשים בכל יום. הלמידה במסלול הזה מעוררת רצון לעשייה, לחשיבה מחוץ לקופסה. הלמידה נעשית בדרך שונה, הנושאים נלמדים באופן מרוכז וממוקד- בכל חודש לומדים נושא אחר במקצוע אחר, יש גיוון ואף פעם לא משעמם. למדתי במסלול איך לסרוג, לתפור, לעבוד עם חמר ובוץ, לעבוד עם עץ. יצרתי כלי נגינה מעץ כמו דיג', יצרתי כלים כמו כפות וקערות. המסלול עורר בי רצון ללמוד לנגן בכלים רבים כמו פסנתר, חליל ועוד. אני מתכנן לבנות מיטה מעץ, זה פרויקט די גדול ולא פשוט, אבל אני אוהב ליצור ולעשות, זה ממלא אותי. אני מאוד אוהב ספורט, במהלך החיים הייתי בהמון חוגים כמו ג'ודו, היאבקות, קפוארה, טניס, פינג פונג, כדורעף, שחייה, כדורגל ועוד. הרצון לנסות כל הזמן דברים חדשים מתעורר בזכות החינוך האנתרופוסופי שמעודד העשרה והעצמה אישית…"
